תא"ק
בית משפט השלום רמלה
|
957-10-11
05/01/2012
|
בפני השופט:
דן סעדון
|
- נגד - |
התובע:
רפאל דהן
|
הנתבע:
מגדל חברה לביטוח בע"מ
|
|
החלטה
לפני בקשה למחיקת כותרת.
התובע הגיש תביעה בסדר דין מקוצר. התביעה הוכתרה כך" כספית, חוזית, תביעה לתגמולי ביטוח". בכתב התביעה נטען כי התובע בוטח אצל הנתבעת בין היתר לגבי מצב של אובדן כושר עבודה. לטענת התובע, מצבו הרפואי כיום עולה כדי אבדן כושר לעבוד והוא מצוי בטיפולים רפואיים בשל מצבו הבריאותי. פניית התובע אל הנתבעת לקבל את תגמולי הביטוח להם הוא זכאי, לטענתו, נדחו על ידי הנתבעת ומכאן התביעה.
הנתבעת הגישה בקשות לסילוק התביעה על הסף, למחיקת הכותרת ולחלופין: למתן רשות להתגונן. ראשית נטען כי דין התביעה להיות מסולקת על הסף בהיעדר חוות דעת רפואית, בשל העלמת מידע הנוגע למצבו הרפואי של התובע ומחמת התיישנות התובענה. שנית, נטען כי דין הכותרת להימחק שכן מדובר בתביעה לנזק גוף המזכה, ע"פ הנטען, לתגמולי ביטוח ועל פי פסיקת בתי המשפט תביעה כזו אינה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר. זאת, מעבר לכך שהטענות בדבר מצבו הרפואי של התובע העולה כדי אובדן כושר עבודה אינן נתמכות בחוות דעת רפואית, כנדרש. עוד נטען כי סכום התביעה אינו קצוב באשר בכתב התביעה מבוקש לחייב את הנתבעת לשלם לתובע תגמולי ביטוח עד לתום תקופת הביטוח וזאת בהתעלם מכך שמדובר בעילה חודשית וזמנית ובהתעלם מכך שעל פי הפוליסה תום תקופת הביטוח הוא גם בעת מות המבוטח.
התובע, בתגובה, טוען כי התביעה הוגשה כדין בסדר דין מקוצר שכן היא תביעה לסכום קצוב (תגמולי הביטוח שנקבעו בפוליסה) ונתמכת בראיה בכתב (רשימות הביטוח צורפו לכתב התביעה ועצם קיומה של פוליסה שהופקה לתובע על ידי הנתבעת אינו שנוי במחלוקת). לעניין אי צירופה של חוות דעת רפואית נאמר כי מדובר בטענה שמקומה בבקשת רשות להתגונן ולא בעתירה למחיקת כותרת, מה עוד שחוות הדעת אינה דרושה לצורך חישוב נזקיו של התובע אלא רק כמרכיב בהוכחת קרות מקרה הביטוח. לעניין טענת הנתבעת כי בכתב התביעה עותר התובע גם לקבלת סעד עתידי, טוענת ב"כ התובע כי כיוון שהנתבעת אינה חולקת על כך שהתובע מצוי במצב של אובדן כושר עבודה הרי שבהתחשב בגילו, מקצועו והשכלתו ומן הבדיקות הרפואיות שעבר – אי כושרו לעבודה, כהגדרת המונח בפוליסה, הוא לצמיתות. אשר על כן עותר התובע כי יקבע שעל הנתבעת לשלם לתובע את תגמולי הביטוח עד יום מתן פסק הדין ובנוסף מבוקש כי בית המשפט "יצהיר כי המשיב באי כושר עבודה ובנוסף יורה לנתבעת להמשיך ולשלם את תגמולי הביטוח עד לתום תקופת הביטוח" (סעיף 55 לתגובת התובע).
דיון והכרעה
הדיון שלהלן יתמקד בסוגיית מחיקת הכותרת כאשר העילות הנטענות לסילוק על הסף יתבררו בבוא בעת בפני מותב המוסמך לכך.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מזה ומזה נחה דעתי כי יש להורות על מחיקת הכותרת ולהורות על העברת בירור התביעה בסדר דין רגיל. שני טעמים עיקריים עומדים ביסוד מסקנתי.
תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי מאפשר להגיש תביעה כספית בסדר דין מקוצר אם התביעה באה מכוחו של חוזה או התחייבות בכתב לתשלום סכום כסף קצוב. הא ותו לא. עתירה למתן סעד נוסף על הסעד הכספי הקצוב פוסל את התביעה כולה מלהתברר בסדר דין מקוצר (השווה: המ' 609/65 רוזובסקי נ' זבידה פ"ד כ(1), 236(. בתגובתה לבקשה מציינת ב"כ התובע כי התובע מבקש, נוסף לסעד הכספי של תשלום תגמולי הביטוח עד למועד מתן פסק הדין, כי בית המשפט "יצהיר כי המשיב באי כושר עבודה ובנוסף יורה לנתבעת להמשיך ולשלם את תגמולי הביטוח עד לתום תקופת הביטוח" מדובר בסעדים החורגים מסעד כספי גרידא הניתן להיתבע בסדר דין מקוצר. משכך, דין התביעה כולה להתברר בסדר דין רגיל.
זאת ועוד: בע"א 682/82 בן אריה נ' סהר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לז (3) 589 נפסק כי ספק אם תביעה לתגמולי ביטוח מכוח פוליסה בגין נזקי גוף ראויה להתברר בסדר דין מקוצר שכן "אמנם ניתן היה להגיע לתוצאה הסופית על פי חישוב אריתמטי, אך זאת – רק בהנחה שהערכות הרופאים ביחס לאחוזי הנכות ותקופת אי הכשירות לעבודה תתקבלנה כנכונות". גם בענייננו, ניתן אולי לקבוע כי הסכום הנתבע, לפחות עד למועד למתן פסק הדין, הוא סכום קצוב. אולם, זאת בהנחה ותתקבל כנכונה חוות דעת רפואית (שלא צורפה במקרה זה) ממנה עולה כי התובע מצוי במצב של אובדן כושר, כהגדרת המונח בפוליסה.
סוף דבר: מכל הטעמים האמורים דין הכותרת להימחק וכך אני מורה. התביעה תעבור להתברר בסדר דין רגיל. העתירה לסילוק התביעה על הסף תועבר על ידי המזכירות להכרעת שופט הואיל והיא כולל גם עתירות לדחיית התביעה על הסף במובחן ממחיקתה. הוצאות הליך זה יובאו בחשבון במסגרת פסק הדין בתובענה.
ניתנה היום, י' טבת תשע"ב, 05 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.